חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בישראל מהווה רפורמה משמעותית בתחום חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי של יחידים ותאגידים. החוק, שנכנס לתוקף בשנת 2018, נועד להציב את שיקומו הכלכלי של החייב כערך מרכזי, להגדיל את שיעור החוב שייפרע לנושים, ולקצר הליכים תוך הפחתת הנטל הבירוקרטי[1]. בשנת 2024, נראה כי החוק ימשיך להתפתח ולהשתפר במטרה להתמודד עם אתגרים חדשים ולהקל על החייבים במצבים של חדלות פירעון. לדוגמה, תיקון מספר 4 לחוק מאפשר הגנה מפני נקיטת הליכי גבייה למשך שלושה עד ארבעה חודשים, במהלכם יוכלו החייבים לפעול לגיבוש הסדרי חוב [2]. החוק מכיל מספר חלקים הקובעים את ההליכים והסמכויות במקרים של חדלות פירעון, כולל הגדרות, תחולה, בקשה לצו לפתיחת הליכים, הגבלות וסעדים זמניים, והקפאת הליכים¹. למידע נוסף ועדכונים אחרונים, ניתן לעיין באתר הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי [3].
[1] חדלות פירעון | הרשות השופטת - gov.il. https://www.gov.il/he/departments/topics/topic_insolvency/govil-landing-page [2] חדש - תיקון מספר 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי - עיכוב הליכים לסיוע .... https://www.gov.il/he/departments/news/amendment_4. [3] הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. https://www.gov.il/he/departments/insolvency-and-financial-rehabilitation-procedures/govil-landing-page.
